אז למה רובוט ?
בשנים האחרונות נעשה שימוש נרחב במערכות רובוטיות בהחלפות מפרקים, בעיקר החלפות ברכיים, ולאחרונה גם ירכיים, אם כי במידה מעטה יותר. חברות ומוסדות רבים מפרסמים את האפשרות לבצע את הניתוחים בעזרת מערכות רובוטיות והמידע מעט מבלבל.
ניתוחים להחלפות מפרקים הם ניתוחים בהם מצפים את המפרק החולה בחלק ממתכת, וחלקים או חומרים אחרים בכדי להחליף את המפרק הפגוע. למיקום והמנח המדויק של המשתל יש חשיבות בהשפעה על תוצאת הניתוח ולכן יכולת דיוק נכונה, והנחה של המשתל בעמדה נכונה משמעותית.
המערכות הרובוטיות מאפשרות תכנון מראש של הניתוח ומוליכות את המנתח, תוך מתן חיווי של מנח המשתל לאורך הניתוח.
הרובוט אינו עושה דבר בעצמו
אנחנו עוד לא בשלב שאנחנו מתכננים ויושבים לצפות ברובוט עובד. ממש לא. כל תפקידו של הרובוט הוא עזרה בהכנה ובהצבה המדויקת של המשתל. המנתח מבצע את כל הגישה אל המפרק מהעור ועד העצם, תוך שמירה על הרקמה ככל האפשר. בשלב שני אנחנו מלמדים את הרובוט היכן נמצא הגוף ואת המבנה האנטומי של המפרק בצורה מאוד מפורטת. בשלב הבא, בברכיים, מלמדים את הרובוט את כל מבנה הרגל במרחב – מהקרסול ועד מרכז הירך. אז, כשהרובוט "יודע" את המבנה והתנועה, המנתח מתכנן את הניתוח בצורה מאוד מדויקת. איך בדיוק להניח את המשתל ברמת דיוק של חלקי מילימטר לפעמים.
הרובוט עצמו הוא מעין זרוע שאותה מחזיק המנתח ועוזרת בהכנת המפרק לקבלת המשתל בהתאם לתכנון.
כאשר הכל מוכן, המנתח מחבר את המשתל למקום, וסוגר את הפצע.
עד כאן פעולת הרובוט עצמה
לרוב החברות בשוק יש מערכות כאלו והשימוש בהן הולך ונעשה נפוץ, בעיקר בהחלפות ברכיים. כל מערכת כזו בנויה עבור המשתל של החברה אותו היא משרתת. בסופו של דבר בסיום כל ניתוח המשתל עצמו הוא זה שצריך לבצע את העבודה ולאפשר לנו ללכת, להתעמל ולהנות. ישנם משתלים שונים ופילוסופיות תכנון שונות של המשתלים השונים, המצריכים גם טכניקה שונה מעט של הכנה וקיבוע של המשתל.
עד כאן נשמע הגיוני ומתקדם. איפה הבעיה?
הבעיה היא שלמרות עשור של שימוש במערכות רובוטיות ברחבי העולם, עם שימוש הולך וגובר במערכות מתקדמות, די קשה להוכיח בצורה ברורה שהמערכות משפרות תוצאות או מונעות צורך בניתוח חוזר, למעט בסוגים מאוד מסוימים ומוגבלים של מטופלים. הקושי נובע מכח שיש מספר תפיסות "פילוסופיות" שונות בטכניקה והמנח המדויק שהמשתל צריך להיות בו, ולכן גם טכניקות ביצוע שונות.
הרובוט לא יודע להגיד נכון או לא נכון, טוב או לא טוב, הוא רק עוזר להגיע לעמדה בה אנחנו רוצים להיות.
אז למה רובוט?
הסיבה היא שהמערכות האלה כן מאפשרות לנו להיות הרבה יותר מדויקים. אנחנו גם מקבלים חיווי מאוד ברור של תנועת הברך בסוף הניתוח ולראות שהכל עובד בדיוק כמו שרצינו. אולי קשה להוכיח בדיוק את ההבדל התפקודי אבל ברור שאנחנו מונעים סטיות גדולות שיכולות לקרות לפעמים.
כמו בכל שימוש במערכות ממוחשבות, יש צורך בעין מנוסה כדי לתפוס את המחשב כשהוא טועה, וזה קורה. לעיתים רחוקות אמנם יש סטייה של המערכת אבל צריך מי שידע לראות ולהגיד שהמערכת מפספסת משהו.
מעבר לזה, המערכות האלה מתקדמות כל הזמן. אנחנו מקבלים נתונים שעד לאחרונה לא יכולנו להעריך ולדעת בכלל במנח הברך והתפקוד שלה. זה תהליך שיביא אותנו בהדרגה לביצועים הרבה הרבה יותר טובים.
אנחנו כן מתחילים לראות עבודות המוכיחות שבתפיסות עבודה מסוימות, הביצוע המדויק מאוד בעזרת הרובוט, מאפשר תוצאות טובות יותר והחלמה טובה.