החלפת מפרק ירך- רקע וסיכוי הצלחה

החלפה מלאה של מפרק הירך נחשבת לאחד הניתוחים המוצלחים והצפויים ביותר. מטרות הניתוח הן: שיפור איכות חיים, הפסקת או הפחתה ניכרת של הכאב ושיפור ניכר של התנועה והתפקוד של מפרק הירך. במהלך הניתוח מבוצעת החלפה של שני צדי המפרק (מכתש ועלי) בחלקים מכנים העשויים ממתכת, פלסטיק או מרכיב קרמי בהתאם לצורכי המטופל. עד היום נערכו מיליוני ניתוחים להחלפת מפרק הירך בעולם והצטבר מידע רב לגבי סיכויי ההצלחה וכן הסיכונים בניתוח זה. הניתוח נחשב ככזה היכול להביא לשיפור ניכר בכאב בכ- 90-95% מהמקרים.

סוגי משתלים

חברות מסחריות רבות מייצרות משתלים להחלפת מפרק הירך והברך. ברוב המקרים ההבדלים בין המשתלים אינם גדולים אך ישנם מספר עקרונות. בכל המשתלים ישנם מספר מרכיבים:

• החלק הנאחז באגן (אצטבולום). זהו המרכיב היוצר את המכתש במפרק החדש.
• מרכיב קשיח בעל מקדם חיכוך נמוך המורכב לתוך המכתש (לינר).
• החלק הנאחז בעצם הירך (מרכיב פמורלי).
• החלק בו מתבצעת התנועה. ראש הירך. מורכב על המרכיב האחוז בעצם הירך והוא נע כנגד הלינר.

ארבעה מרכיבים אלה מופיעים בצורות שונות בכל ניתוח להחלפת מפרק הירך.

ישנן שתי צורות מקובלות לקיבוע המרכיבים בגוף:

1. CEMENTED. לאחר הכנת המקום למרכיבים, המרכיבים עצמם מעוגנים למקומם באמצעות חומר מיוחד הנקרא צמנט. במקרים אלה אין צורך בפעילות של העצם המקבלת את המשתל ואחיזת המשתל נסמכת על אחיזת הצמנט בלבד.
2. CEMENTLESS. בשיטה זו, פני השטח של המשתל בנויים, ובחלק מהמקרים מצופים באופן מיוחד המעודד את צמיחת העצם אל המשתל. באופן זה אחיזת המשתל אל העצם ממשיכה להתעצב ולהבנות גם לאחר תקופה ארוכה לאחר הניתוח. רוב הניתוחים להחלפת מפרק הירך בארץ נעשים תוך שימוש במשתלים אלה.

המיסב

בין החלקים המקובעים לעצם, בהם אין תנועה, מורכבים החלקים המבצעים את התנועה עצמה. חלקים אלה הם הראש עצמו והליינר. שתיים מהתכונות החשובות של חלקים אלו הן: חומרים קשים מאוד וחומרים בעלי מקדם חיכוך נמוך מאוד. שני מאפיינים אלו מיועדים לאפשר שחיקה מינימלית ולכן תוחלת חיים ארוכה ככל האפשר של המשתל. ישנם מספר סוגים של חומרים המשמשים לצורך המיסב כיום. הנפוצים ביותר הם מתכת, פוליאטילן וקרמי. לכל חומר ושילוב חומרים מאפיינים מעט שונים. לפני הניתוח, או במהלך הניתוח מחליט המנתח על הרכב המיסב.

סיבוכים אפשריים של הניתוח

1. סיבוכי הרדמה, נדירים יחסית.
2. זיהום. כאחוז אחד מהמקרים.
3. פריקה של המפרק המלאכותי.
4. הבדל באורך רגליים. שכיח מאוד בסדר גודל של מילימטרים בודדים, שהם חסרי משמעות בתפקוד היום-יומי אך יתכן הפרש גדול יותר במקרים קיצוניים.
5. כאבים בירך.
6. חולשה של חלק מהשרירים סביב המפרק, היכולה להתבטא בצליעה.
7. פגיעה בכלי דם או עצבים לאורך הרגל.
8. שחיקה או כישלון מאוחר של המשתל לאורך שנים.
9. היווצרות קריש דם ברגל.

חשוב לציין שוב כי למרות רשימת הסיבוכים האפשריים, הניתוח נחשב מוצלח מאוד עם שביעות רצון גבוהה או גבוהה מאוד של כ 90-95% מהמטופלים לפי הספרות המקובלת בעולם.